במרכז המחזה עומד אילן, שמשתחרר מבית הסוהר לאחר שמונה שנים, שהם שני שליש מתקופת המאסר שהוטלה עליו בבית המשפט.

אילן רצח את חברו הטוב עופר, על ידי שבע דקירות סכין בחזה, במועדון הלילה המכונה X , "החביב כל כך על הצעירים", בתוך התקף קינאה לנוגה חברתו, אשר עופר "מפלרטט" איתה.

עם שחרורו מבית הסוהר, מגיע אילן ומניח פרח על קיברו של עופר, ובכך הוא מקווה לסגור מעגל. ויוצא מבית הקברות שבכוונתו לפתוח בחיים חדשים, ואולי אף לצאת לטייל בעולם כאדם חופשי.

בנקודה זו מתחיל העימות הדרמתי של אילן עם מצפונו, שמופיע מתוך בית הקברות כדמות מסתורית ומוזרה. הדמות עורכת לו "משפט" ומעלה כעדות את רוחו של הנרצח.

המפגש של הרוצח עם קורבנו, תוך עימות עם המצפון, מעלה את שאלת העונש מול החטא וחושף את ייסורי המצפון כעונש כבד מנשוא, אשר נגרר לעולמי עד.

"הבחירה" של אילן עמדה בפניו לפני המעשה. לאחר המעשה נגזר עליו מאסר עולם בתוך ייסורי מצפונו. וכמו שאומר אילן בסוף המחזה :

"אילו רק עצרתי רגע אחד, בשביל לחשוב, רגע אחד נוסף והכל היה שונה, עכשיו הייתי חופשי". 

ההפקה מעניקה לצופים חוויית תיאטרון חזקה וטוטאלית ומזמנת דיון מעמיק בנושא האלימות הפושה בחברה הישראלית.