סיפור עלייתם של בני הקהילה האתיופית לישראל צריך לעורר השתאות אצל כל אחד ואחת מאתנו. ראש ובראשונה, יכולת ההנהגה, ההישרדות של בני הקהילה במשך תקופה כל כך ארוכה בהיסטוריה היהודית. שנית המסע המופלא והקשה לארץ ישראל שהינו סיפור דרמטי בפני עצמו, המבטא תעצומות נפש, עוז רוח ורצון כה חזק של יהודים מאתיופיה לממש את החלום ההיסטורי שיבת ציון.
תהליך קליטתה של הקהילה בארץ הנו סיפור ארוך ומייגע עדיין נמצא בעיצומו. אמנם רבים מהישראלים הקשורים בתהליך הקליטה עמדו מקרוב על אופייה המיוחד של העלייה מאתיופיה ופיתחו אליה יחסי ידידות, הערכה וחיבה, אולם החברה הישראלית טרם סיגלה לעצמה את הפתיחות ואת הנכונות הנדרשת, כדי להבטיח קליטה טובה תוך הסרת המכשולים השונים העומדים בפני כל עולה ובמיוחד בפני קהילת יוצאי אתיופיה.
למעלה מעשרת אלפים בני נוער התחנכו ומתחנכים בפנימיות בכפרי הנוער של עליית הנוער.
רבים מהבוגרים והבוגרות ממלאים תפקידים מרכזיים בתחומים השונים במשק הישראלי חלקם עוסקים בפעילות קהילתית ובקליטה מיטבית של הקהילה והשתלבותה בחברה הישראלית. הנסיון המצטבר של מסגרת החינוך הפנימייתי במנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער במשרד החינוך, מעלה ומשפר את רמת הטיפול הן בקידום הלימודי הן ברווחת הפרט, בקליטתם ובהסתגלותם של חניכים יוצאי אתיופיה. בנוסף לתכניות השגרתיות במערכת החינוך הננו פועלים בתחומים נוספים הנוגעים לתרבותם וייחודיותם של יוצאי אתיופיה ומבליטים במתן דגש על חשיבות שמירת התרבות וחיזוק הקשר עם המשפחה. בתהליך זה אנו מבקשים להציג את-יופיה של הקהילה. אך, לפני זה אתן רקע ספרותי המחזק את חשיבות הקשר הורה-חניך.
קשר בין החניך להורה
גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים דרמטיים המתרחשים ברמה הפיזיולוגית, הקוגניטיבית, האמוציונלית בזהותו של המתבגר וביחסיו החברתיים.
לפי תורת הסוציולוגיה ישנם מספר סוכני חיברות המשפיעים על ההתפתחות האנושית ובכלל על התפתחות הבריאות והתנהגותם של בני נוער. המשפחה היא גורם מרכזי כזה (
זיו( 1984) טוען כי ישנה הנחה תיאורתית העומדת מאחורי רוב התיאוריות הפסיכולוגיות ההתפתחותיות, שמעשיהם של ההורים משפיעים על המתבגרים ומשפיעים על עיצוב אשיותם. הנחה זו מדגישה את החשיבות שיש לתפקיד ההורה במערכת יחסים זו.
רון( 1998 ), מוסיף נקודת מבט אנתרופולוגית קלינית על מוסד המשפחה, וטוען כי ההורים הם בעלי השפעה יחודית ואף מכרעת על תהליכי התפתחות ילדיהים, ועל יכולתם להסתגל לתביעות החברה המודרנית, וזאת למרות השינויים שחלו עם הזמן במבנה המשפחה הבסיסי.
מרקוביץ (1996) , מציינת שלמרות המבוכה של גיל ההתבגרות בני הנוער יצליחו לעבור מילדות לבגרות ללא קשיים מיותרים כאשר ההורים מספקים , בצד הנחיות להתנהגות, גם תמיכה ריגשית מספקת.
בסקר שנערך ע"י הראל, קני ורהב ( 1997 ) לגבי טיב הקשר של בני הנוער ישראלים עם הוריהם ובני משפחתם נמצאו קשרים חזקים וחיוביים ביותר, המעמידים את הנוער בישראל בין הארצות בהם תמיכת המשפחה בבני הנוער היא מהגבוהות ביותר. לעומת זאת נמצא כי הקשרים עם המשפחה חלשים יותר בקרב תלמידים עולים
. כמוכן נמצאו הבדלים גם בין תלמידים עולים ותיקים יותר לבין עולים חדשים , במידת המעורבות של ההורים, כשהורי העולים החדשים מעורבים פחות.
חלק מן ההורים אינם מוצאים את הזמן עקב קשיי קליטה מעבר לכך ישנם עדויות על ריחוק יחסי של ההורים העולים מבית הספר ( הורוביץ ושות', 1995 ) ( נועם,אלנבוגן-פרנקוביץ, וולפסון, 1998)
ממצאים אלה מדגישים את חשיבות של מעורבות ההורים בחיי ילדיהם במערכת הפנימייתית.
למרות חשיבות מעורבות המשפחה בתהליך חינוכו של החניך,שנתמך ע"י מחקרים לעתים קיים נתק בין הילדים לבין ההורה ממספר סיבות כגון:
א. היפוך תפקידים- תחושת ההורה כי התהפכו הגדרת תפקידים בין ההורה לילד, ואינה כפי שהייתה, ההורה שהיה בעבר דמות סמכותית, איבד חלק ניכר ממנה בארץ אשר גורם לו להרגיש מיותר.
ב. פער מנטליות-הילדים השתלבו למנטליות של החברה הישראלית, ואילו ההורים עדיין חיים עם התפיסה המנטלית האתיופית איתה הם הגיעו לארץ.
ג. שפה- הילדים קלטו את השפה העיברית יותר מהר, ואילו ההורים אינם שולטים בשפה העברית ברמה מספקת. לרוב הילדים מדברים בשפה העברית ואילו ההורים מדברים באמהרית, אשר גורם לריחוק בין ההורים לילדים.
ד. אצל אחדים מהילדים קיימת תפיסה כי הוריהם אינם מבינים על חינוך בניהם.
תוכניות ייחודיות לתלמידים יוצאי אתיופיה
בשנים האחרונות הופעלו תוכניות ייחודיות לתלמידים יוצאי אתיופיה בכפרי נוער ובפנימיות. תוכניות אלו סייעו ומסייעים בקידום החינוכי, בשלוב החברתי, בהבנת התרבות והמסורת של קהילת יוצאי אתיופיה וחיזוק הקשר בינם לבין המשפחה:
הקשר עם המשפחה, שיתוף המשפחה, בתהליך החנוכי של הילד. מקשרים בין תרבותיים בפנימיות, אנשי קשר יוצאי אתיופיה לחיזוק הקשר בין ההורים, הילדים מקומות החינוך והגורמים המטפלים.
"דע מאין באת", לימוד והעמקה בנושא המורשת התרבותית ושמירת המסורת.
"מנהיגות ירוקה", פיתוח מנהיגות צעירה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה בפנימיות.
השתלמויות ארציות ומוסדיות, הכשרת הצוותים החינוכיים בנושא הקודים התרבותיים של יוצאי אתיופיה בפנימיות.