עבודת מקשרים: תפקיד המקשר, כן כמשמעו לגרום ליצירת שיתוף פעולה והבנה בין ההורים, לאנשי צוות במקום החינוך בפנימייה ובבית הספר, ולבין החניך. על המקשר ליצור אוירה מתאימה שתעודד שיתוף פעולה הן מצד ההורים והן מצד הצוות החינוכי בפנימייה ובבית הספר. המקשר אינו עוסק בשיפוט ובהצדקה, אלא תפקידו להביא את זווית הראיה של הצד השני. כלומר להסביר להורים את חובתם זכותם ואחריותם בתהליך חינוכו של בנם, ומאידך להבהיר לצוות העוסק בחינוכו של החניך, כי עליהם לשתף את הורה החניך בכל תהליך החינוכי הנוגע לבנם, לא רק בהתנהגויות הלא רצויות של החניך, אלא גם בהערכות חיוביות שיש לחניך. יש חשיבות עליונה להסביר לתלמידים כי ההורים הם חלק איטגראלי בחינוכם. יש להבהיר להם כי מעורבותם של ההורים רק יתרום וישרת את טובתם וכמובן את טובת הילד.
פרויקט לשיתוף המשפחה, הקהילה והפנימייה בתהליך החינוכי של הילד.
תכנית לחיזוק הקשר בין בני הנוער המתחנכים בפנימייה, בין משפחותיהם ובין הצוות החינוכי בפנימייה.
מי הוא המקשר?
המקשר הינו מבני העדה, סטודנטים שרק עתה סיימו את לימודיהם האקדמיים. מדיווח ממקומות החינוך, הקהילה, הפנימייה, המשפחות והתלמידים עבודתם האינטנסיבית של מקשרים סייעה באופן משמעותי, חיזקה את הקשר בין המשפחה הקהילה ובין ילד למשפחתו.
עבודת המקשרים הינה רבה ומגוונת וכוללת את התחומים הבאים:
קשר בין ההורים לפנימייה.
קשר בין החניך לפנימייה/בי"ס.
קשר בין החניך להורה.
קשר בין עובדי קהילה לבין החניך, הפנימייה וההורה.
בחינה של הקשר הורה- פנימייה מראה כי "בפנימיות ישנה התייחסות רצינית לקשר עם ההורים הדבר בא לידי ביטוי באסיפות ובימי הורים שנערכים בפנימייה, וכן בתקשורת טלפונית או מכתבים".
יש לציין כי אחוז מאוד גבוה מבני הקהילה מתחנכים בפנימיות של החינוך ההתיישבותי ועלית הנוער. החניכים מגיעים לפנמיות מסיבות שונות, כגון: סיבות כלכליות, צפיפות דיור, קושי תקשורת עקב גיל התבגרות וכדו'. החניכים מפוזרים בכל הפנימיות הקיימות בארץ, ואין כל קשר בין מיקום מגורו של החניך לבין הפנימייה אליה הוא נשלח.
באופן עקרוני ישנה הכרה בצורך בקשר עיקבי ומסודר עם ההורים, כדי ליידע אותם באשר לחינוך ילדיהם, אך ישנם גורמים מעכבים שמקשים על קיומו של קשר זה. רבים מהמחנכים אינם מסתכלים בגובה עיניים על משפחות החניכים. הדבר נובע בעיקר מהמאפיינים של משפחה ששולחת את ילדיה לפנימייה. המשפחה נתפסת כחלשה, בין אם זה על רקע סוציו אקונומי ובין אם זה על רקע תרבותי ( עולים חדשים, שונות תרבותית) בעיקר הדבר נכון כשזה מדובר לגבי משפחות יוצאי אתיופיה, היות צוות הפנימייה לעיתים לא יודע לפרש את תגובות ההורים בצורה נכונה. למשל: אם מקום החינוך זימן את ההורים לאספת הוריים או לכל סיבה אחרת, והם לא הגיעו הדבר מוסבר כחוסר עניין של ההורים בחייהם של ילדיהם. כמובן הדבר אינו לפחות ברובו הגדול, לדבר יש השלכות שליליות לגבי חינוכו של התלמיד.
במקרים רבים ההורים אינם בקשר עם מקום חינוך של החניך מכמה סיבות עיקריות:
1. קיים אצל אחדים מן ההורים יוצאי אתיופיה מיתוס, כי מקום החינוך הוא האחראי הבלעדי לחינוכו של בנם, מתוך תפיסה החינוכית הפורמלית שהייתה קיימת באתיופיה. מקום החינוך הוא האחראי על החינוך.
2. ישנם הורים שגרים במקום מרוחק מאוד גאוגרפית ממקום הפנימייה בה בנם מתחנך, אשר. מקשה על ההורים ביקור סדיר.
3. רוב ההורים אינם שולטים בשפה העברית אשר מקשה עליהם לנסוע בצורה עצמאית ולתקשר עם הצוות.
4. ישנם הוריהם שאינם מודעים לחשיבות הביקור בפנימייה, כדי להתעדכן בשינויים החלים בחיי בנם.
5. גם אם ישנם הורים כאלה שמתעניינים להגיע לביקור הם נתקלים בסירוב מצד הילד.
6. הפנימייה אינה מעדכנת את הורים יוצאי אתיופיה לגבי אירועים שונים, אם כן, רק כאשר החניך עושה בעיות.
7. הורים עסוקים בדרך כלל בקשיי קיום וקליטה .
בעקבות כל הנאמר לעיל התערער הקשר בין החניך להורה. לכן על"הנ ראה לנכון להפעיל מקשרים שתפקידם כמשמעו לקשר בין ההורה, הפנימיה והחניך. מתוך מערכת היחסים האלו תפקידו של המקשר הוא לעודד את ההורים לקחת חלק פעיל יותר בתהליך החינוכי של הילד. המקשר צריך להביא את ההורים למסלול של שותפות ומעורבות בחיי הילד בפנימייה, ולהביא לשינויי אורנטציה של מקום החינוך, ממחויבות בלעדית לחניך כלקוח, אל אורנטציה הרואה בהורים שותפים לתהליך החינוכי של בנם.
קשר בין עובדי קהילה לבין החניך, הפנימייה וההורה
כדי להביא ליצירת קשר במשולש היחסים בין ההורה הילד והפנימייה ולהביא לשינוי בכיוון זה נגדיר את תפקיד המקשר.
1. לשמור על נטרליות- המקשר אמור להיות נטרלי, ואסור לו שצד כל שהוא יגדיר אותו כנגדו, אלא הוא אמור להביא את עיניין הצדדים לתווך.
2. בניית יחסי אימון- המקשר לפני שמתחיל לעבוד עם הצדדים עליו להשתדל ליצור יחסי אימון עם כל הצדדדים שהוא יבוא איתם במגע.
3. פגישות עם כל נוגעי דבר:
א. על המקשר לפגוש את כל צוות הפנימיה- חשוב מאוד שכל הצוות ידע ויכיר אותו, את תפקידו ואת הימים שהוא נמצא בפנימיה ובאיזה שעות . המפגש עם צוות הפנמיה חייב להיות בליווי מפקח הפנימיה.
ב. מפגש עם העו"ס- על המקשר לקבוע מפגש עם העו"ס על מנת לשמוע את כל פרטי החניכים.
ג. מפגש עם כל החניכים- המקשר יפגוש את כל החניכים לשיחה על מנת שיוכל להציג את עצמו בפניהם. מומלץ מאוד שהמקשר ילווה עם מנהל הפנמיה או עם המפקח על מנת שיציגו אותו ואת תפקידו.
ד. יצירת קשר ראשוני עם ההורים - המקשר יצור קשר טלפוני עם הורי החניכים, בה הוא יציג את עצמו, את תפקידו, ואת הדרכים שבהם ניתן להשיג אותו- מומלץ למסור את מס' הפלפון שלו.
4. לאתר ולמקד את הנושאים העומדים על הפרק- על המקשר לנפות אילו בעיות הוא יכול לפתור בעצמו מידית שאינם סובלים דיחויי, ואילו בעיות ניתן לטפל בהן יותר מאוחר, ואילו בעיות מצריכות הפניה לגורמים מוסמכים, כגון: מנהל הפנמיה, עו"ס, מפקח וכו'.
המטרה של המקשר היא בעזרת שיתופם של אנשי צוות הפנימייה יהא להביא את הפניימייה לראות בהורים גורם חשוב ומשפיע בחייו של המתבגר. על מנת שיצליח וישיג את המטרות שהפנימייה מציבה בפניו, כמו בגרות מליאה ורכישת כישורים חברתיים ועוד.
על המקשר להביא את ההורים לשיתוף עם אנשי הצוות בפנימייה ולשמור על קשר שוטף למרות הקשיים שעלולים להיתקל בהם ההוריים. כמו כן עליו לסייע למתבגר לעבור את קשיי גיל ההתבגרות בצורה מוצלחת להיות לאוזן קשבת בעת משבר או בבעיה שהחניך נתקל בהם ולעזור לו לקבל טיפול במקרה הצורך מאנשי הצוות בפנימייה. בפרט נכון הדבר כשהבעיה נוגעת או קשורה למשפחה, ואז חשוב שהמקשר יהיה בעל רקע תרבותי זהה כדי שהנער ממוצא אתיופי יוכל לחלוק אתו את הבעיה ולא יהיה קצר תקשורתי הנובע מחוסר הבנה תרבותי, נוסף על כך המקשר מהווה מודל לחיקוי בתהליך הקליטה שהוא עבר ובתפקידו כמקשר .
המקשרים נמצאים במגע גם עם כל הגורמים קהילה במקום מגוריו:
הסתעפות המגע:
* ביקור גומלין של הצוות הפנימייה בקהילה
* ביקור גומלין של אנשי הקהילה בפנימייה
* התארגנות של הקהילה לקבלת חניכם בתקופת חופשת הקיץ
* פיתוח דיאלוג בין צוות החינוכי לבין קבוצת הורים
* דיאלוג ודיון לחיזוק הקשר בין התלמיד למשפחתו
* פיתוח מודל מחויבות ותרומה לקהילה
* שותפות בפורמים שונים בקהילה (רשת ביטחון)
* ביקורים וסיורים במקומות ובאתרים תרבותיים כחלק מהלמידה
פיתוח עבודה משותפת בין המקשרים לבין המגשרים בקהילה.
* בדיקת דרכי עבודה של המקשר ושל המקשר בקהילה
* הנחיה מקצועית בהתמודדות בעבודתם המשותפת
* מספר מפגשים משותפים במהלך השנה
מתוצאות עובדי המקשרים :
המקשרים עבדו וסללו את הדרך, הכניסו מודעות לצוות החינוכי שחשוב לשתף את ההורים במה שנעשה.