נזקים אדירים נגרמים מדי יום לחיות ולעופות הבר בישראל עקב שימוש ברעלים להדברה בחקלאות. אם הרשויות לא יפעלו מיידית הבאים בתור הם בני האדם.

פגיעה אנושה בחיות בר בכלל ובעופות דורסים בפרט; שימוש מופרז בחומרים שנזקם הסביבתי קשה ביותר, ושחלקם כבר נאסרו לשימוש במדינות רבות; חוסר התייחסות מצד הרשויות והיעדר אמצעים מקצועיים וארגוניים, וכן תקציבים מתאימים לתת מענה לבעיות אלו - עד כדי סכנה לבני האדם. אלה רק כמה ממרכיבי תמונת המצב הקשה של שימוש ברעלים להדברה בחקלאות בישראל.

נתונים קשים אלה עולים מסיכום סדנה מיוחדת בנושא, בהשתתפות מומחים בעלי שם מחו"ל. הסדנה נערכה על ידי פרויקט "פורשים כנף על הנשרים והדורסים" של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, המעבדה לטוקסיקולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון, גן החיות התנ"כי בירושלים, המרכז הרפואי לחיות בר בספארי וקרן

הרעלות עקב שימוש ברעלים להדברה בחקלאות הן הגורם המרכזי לפגיעה בדורסים בישראל מזה יותר מ-50 שנה. הדוגמה הבולטת ביותר בשנים האחרונות היא הרעלת הנשרים הגדולה, שהתרחשה בצפון רמת הגולן בקיץ 1998. ההרעלה נבעה מפיזור בלתי חוקי של פיתיונות מורעלים, במטרה לחסל זאבים שפגעו בעדרי בקר. בעקבות ההרעלה, שגרמה לחיסולם תוך יום אחד של כ10- אחוז מכלל נשרי ישראל, הוחלט על קיום סדנה מקצועית בנושא הסיכונים הכרוכים בשימוש בחומרי הדברה ובמזהמים סביבתיים לחיות הבר בכלל ולעופות דורסים בפרט.

עופות בכלל, ועופות דורסים בפרט, מהווים סמן ביולוגי מצוין לשימוש מופרז או מוטעה בחומרי הדברה. לדברי ד"ר אלן שלוסברג, מנהל המעבדה לטוקסיקולוגיה במכון הווטרינרי בבית דגן, בארץ קטנה כמו ישראל - בה במקרים רבים גובלים שטחי חקלאות בשטחי מגורים - עלול שימוש מופרז שכזה להשפיע גם על בריאות האדם. החומרים המסוכנים ביותר בהם נעשה שימוש נרחב הם קוטלי החרקים נוגדי כולינאסטרז (זרחנים אורגנים וקרבמטים), וכן קוטלי מכרסמים נוגדי קרישה (אנטיקואגולנטים) מדור שני. האחרונים - שהינם גרסאות משופרות של רעלים שהיו בשימוש בעבר - מאיימים על טורפים ודורסים מכיוון שהם רעילים ביותר, מופרשים לאט מהגוף ועלולים להשפיע למשך זמן רב ביותר.

אחד מהחומרים המסוכנים ביותר לעופות, הנמצא בשימוש נרחב ביותר בישראל ואף מיוצר בארץ, הוא המונוקרוטופוס (

ד"ר מייקל ג'. הופר, מומחה בעל שם עולמי מהמכון לבריאות הסביבה והאדם באוניברסיטת טקסס-טק (ארה"ב), סיפר בסדנה כי לאחר שבארגנטינה גרם החומר להרעלות מסיביות, פעלו הרשויות עד לאיסור מוחלט להשתמש בו, והתארגנו לניטור חשיפות מזיקות לרעל זה. מדינות מפותחות רבות אסרו זה מכבר השימוש במונוקרוטופוס. המומחה המליץ על הפסקה מיידית בשימוש בחומר קטלני זה בישראל.

אחד האלמנטים החשובים בכל הנוגע לשימוש ברעלים הינו התהליך המכונה הערכת סיכון (

מאבקם של החקלאים בטורפים (תנים, זאבים) המאיימים על עדרי הבקר והצאן שלהם, הביא לפיזורם בניגוד לחוק של פיתיונות מורעלים. כתוצאה מכך נפגעו קשות חיות בר אחרות שאינן מזיקות (ולראייה: הרעלת הנשרים הגדולה בגולן). ד"ר טימותי סנו וד"ר גרהארד וורדורן, מומחים דרום אפריקנים בתחום ההרעלות - סיפרו כי בארצם שרר בעבר מצב דומה. לדבריהם - טופלה הבעיה באמצעות שיתוף פעולה בין גורמי שמירת הטבע והחקלאים, שכלל הכנת פיתיונות ייחודיים, בנקודות מוגדרות, כנגד הטורפים, במינון ובטכניקה המאפשרים הריגת בעל חיים אחד בלבד. כמו כן הוקמה מערכת שלמה של הסברה, חינוך והדרכה, על מנת להשריש את הנושא בקרב החקלאים. שיטה זו של פעולה נוסתה בהצלחה גם במדינות אחרות. בישראל לא בוצע עדיין אפילו צעד אחד לפתרון בעייה זו.

בעקבות הסדנה המיוחדת גובשו מספר המלצות לביצוע בתחום השימוש ברעלים כחומרי הדברה בחקלאות. להלן העיקריות שבהן:

* יש ליצור תשתית רחבה לאיסוף מידע ולימוד שיטות עבודה בשדה, וכן מערכת הדרכה, הסברה וחינוך בכל הקשור לשימוש בחומרי הדברה.

* יש להעריך מחדש ובהקדם את השימוש בחומרים קוטלי חרקים הנחשבים למסוכנים במיוחד. את השימוש ב-

* מומלץ כי נציגים של הוועדה המייעצת הבין-משרדית לבדיקת חומרי הדברה בחקלאות יבצעו הערכת סיכון בחיות בר ובעופות לגבי חומרים קיימים וחדשים. אישור המשך השימוש בחומרים אלה יהיה תלוי בתוצאות הערכת הסיכון.

* יש לבצע ניטור רעלים מתמיד בעופות דורסים ובחיות בר אחרות, הן מבחינת חשיפתם לרעלים שבחומרי ההדברה והן מבחינת השפעתם של רעלים אלה.

* על הגורמים המוסמכים לבצע תכניות ניטור לאחר מתן אישור לשימוש בחומרי הדברה חדשים ובחומרים הנבדקים באופן ניסיוני.

* יש לצמצם ככל האפשר את השימוש בקוטלי מכרסמים נוגדי קרישה מהדור השני.

* יש לעבוד במשותף עם החקלאים, על מנת למצוא פתרונות לבעיות הטריפה. הפתרונות יהיו מבוססים על שימוש מושכל ברעלים ופיזור פיתיונות ספציפיים שנזקם מזערי.