בּצָרפַת, בּמִלחֶמת-העולם השניה, מצאוּ חַיל אנגלי פּצוּעַ בִּשׂדה הקרָב. כּוּלם חשבוּ שֶהוּא מת, אך כּאשר הֵביאוּ אותו לבֵית-החולים, הוּא פּתח את עֵינָיו.

ספֵּר החַיל: " כּוּלם חשבוּ שֶאני מֵת, אֲבָל אני ידעתי כּל הזמן שֶאני חַי".

"ואֵיך ידעתָ זאת?" שָאל אותו הרופֵא.

ענה החַיל: "אַתה מֵבִין, דוקטור, העִניָן פָּשוּט מאוד. רגלַי היוּ קרות והִרגשתי רעָב. אז אמרתי לעצמי: אילוּ הָייתי בּגן עֵדן[1] - לא הָייתי חש רעָב, ואילוּ הָייתי בַּגֵיהנום[2] - רגלַי לא היוּ קרות..."

 תבנית                                                                                         דף תשובות
!תרגיל 1 קריאה לא מילולית - סימני פיסוק
# תרגיל 2 כתיבת משפטי "אילו"

# תרגיל 3 איתור משפטי "אילו" בטקסט
# תרגיל 4 כתיבה חופשית של משפטים בתבנית "אילו + עבר + עבר