|
איך אומרים בערבית? איך מתרגמים לעברית? המילון אינו נותן פיתרון? מבינים כל מילה, אבל מה אומר המשפט? מה הרקע האקטואלי, התרבותי, החברתי למילה, לצירוף, לידיעה, למאמר? איך מתרגמים קטע ספרותי? – על כל אלה ועוד משיב איציק שניבוים.
מורים ומורות, אל תהססו! שאלו ותיענו!
הכתובת לשאלות היא:
איציק שניבוים
דוא"ל
itzikshn@gmail.com
איך אומרים "יום מקוון" בערבית?
לא מצאתי מקבילה בעולם הערבי (אולי אין ימים כאלה, ואולי יש ולא מצאתי), אבל אני מציע يوم على الخط או يوم اونلاين (ايام الاونلان) או يوم على الانترنت או כל אחת משלוש האפשרויות הללו עם يوم مدرسي במקום סתם يوم או يوم للدراسة عبر الانترنت (זה קצת מסורבל).
جدد / أجدّ - כערך היתרון וההפלגה
מתוך ניסיון בשפה ולאחר בירור לא מעמיק באינטרנט, אני יכול לאפיין את השימוש ב-اجدد כערך היתרון וההפלגה כך: כתיבה מקצועית איננה משתמשת בצורה הזאת, הנתפסת כצורה לא תקנית. המופעים הרבים של اجدد ב"גוגל" הם של כותבים בלתי מקצועיים, וניתן למצוא אותם בפורומים ובצ'טים וכיו"ב. כתיבה מוקפדת וערוכה של אנשי מקצוע הכתיבה, והכוונה לכותבים בתקשורת לסוגיה, נמנעת מן הצורה הזאת.
מה היא עושה בכל זאת, בהתעורר הצורך? האם היא משתמשת ב-اجدّ؟ התשובה היא: לעיתים רחוקות מאוד (וכוונתי לערבית הספרותית בת זמננו – ספרותית ולא מדוברת, בת זמננו ולא קלאסית), וגם אז, חלק מהמופעים מגלים שמדובר בערך היתרון של جاد (רציני), ולא של جديد.
איך, אם כן, מתמלא הצורך במילה שמשמעותה "יותר חדש / החדש ביותר"? הניסיון שלי אומר שבורחים לשורש אחר שמשמעותו אף היא "חדש" (אבל לא רק חדש, אלא גם חדיש, עדכני, מודרני). ניחשתם נכון: השורש הוא ح.د.ث.
איך "מוכיחים" שכך הוא? (שימו לב שהמילה "מוכיחים" כבולה בתוך מירכאות, שכן כל מה שאני אומר כאן בנושא זה ובכל נושא אחר אינו פרי חקירה מדעית מסודרת, אלא פרי הניסיון והתחושה הלשונית. אם אני מדבר על הוכחה כאן מתוך בדיקה באמצעות מנוע חיפוש, עדיין המירכאות שסביב "מוכיחים" שרירות וקיימות, כי הבדיקה שטחית ולא שיטתית, ואין לה שום תוקף מדעי).
הבעייה הראשונה המזדקרת לעין היא ריבוי המשמעויות של השורש, וכוונתי איננה לכלל משמעויותיו, אלא לאלו החגות סביב "חדש". כפי שכבר ציינתי, מדובר ב"חדיש"/"מודרני", "עדכני", "שקרה לאחרונה". מצאתי שימוש רב בצירופים כגון أحدث جهاز, והם לא מקדמים אותי, משום שאפשר לומר, ובצדק רב, ש-احدث جهاز הוא המכשיר החדיש ביותר, ולאו דווקא החדש ביותר.
ניסיתי أحدث اتفاقية ומצאתי מופעים בודדים, אבל גם הם אינם מקדמים אותנו, משום שהצירוף הזה, משמעותו יכולה להיות "ההסכם האחרון" ולאו דווקא ההסכם החדש ביותר. חיפשתי שם עצם שישמש מתואר לתואר أحدث، ולא ניתן יהיה להבין את أحدث אלא כ"חדש". חשבתי על המילה عضو, ואכן מה שרלבנטי לגביה הוא רק המשמעות "חדש", ולא "מודרני", או "עדכני". מצאתי מופעים רבים למדי של הצירוף במשמעות של "החבר האחרון שהצטרף לפורום", וזה די קרוב למשמעות שאנחנו מחפשים. מצאתי גם מופעים בודדים על מדינות שהצטרפו לאחרונה לפורומים בינלאומיים, ואפשר לומר שהן החדשות ביותר בפורומים האלה:
"أصبحت [تيمور الشرقية] أحدث عضو في الأمم المتحدة"; "ايران باعتبارها احدث عضو في اوبك"; "اعتقد انني احدث عضو في هذه الشبكة (כותב חבר באיזה פורום ספרותי באינטרנט). חיפשתי את הצירוף "أحدث طريقة" (השיטה החדשה ביותר) ומצאתי: اما احدث طريقة للاقلاع عن التدخين فهي التي استخدمها الدكتور جيمس س. اولمز الاستاذ بجامعة اوهايو بالولايات المتحدة. את זה ניתן להבין ולתרגם: השיטה החדשה ביותר...
לסיכום: כנראה השימוש בצורות יתרון והפלגה מן השורש ح.د.ث. הוא דרך מקובלת לעקוף את הבעיה המתעוררת בשימוש בשורש ج.د.د.
"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל"
"ذكرى شهداء معارك إسرائيل"
שלום, הצעתי ל"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל" היא ذكرى شهداء معارك إسرائيل. ואני אומר "הצעתי" כי הצירוף המקובל يوم الذكرى لشهداء הוא פשוט מגוחך ולא נכון, כי המילה ذكرى בהקשר הזה היא בעצמה "יום זיכרון" ותוספת המילה يوم מיותרת ולא מקובלת. בהזדמנות זו, אזכיר כי הפועל "נפל" בהקשר זה הוא سقط ואני לא ממליץ להשתמש בפועל استشهد הרווי קונוטציה איסלאמית. אפשר לבוא מיד ולהקשות "אז מדוע נשתמש ב-شهداء؟ תשובתי כי מילה זו מקובלת גם באשר למי שאינם מוסלמים, אם כי גם אז, ברוב המקרים מדובר בערבים נוצרים ולא במי שאינם לא ערבים ולא מוסלמים. למען האמת, גם אין אופציות טובות אחרות. תפילה לזכרם של... = الصلاة على ارواح... המשפחות השכולות - בישראל נתקבל العائلات الثكلى - מה שאינו נהוג במיוחד בעולם הערבי, אבל בכל זאת הייתי משתמש בצירוף זה, כדי להימנע מהמילה شهداء במקום שבו אני יכול להסתדר עם מילה אחרת.
שאלות נוספות אפשר לשלוח למייל שלי, ואני מבטיח להשיב בהקדם. אפשר גם לשאול על יום העצמאות, ואשיב כמיטב ידיעתי. איציק
"השואה" = ألمَحْرَقَة ולא ألكَارِثَة
לקראת יום השואה החל בימים הקרובים רציתי להעיר שהשואה נקראת בפי הערבים محرقة اليهود או المحرقة, ולא الكارثة כפי שמקובל באמצעי התקשורת הישראליים הרשמיים בשפה הערבית. למען האמת, המילה كارثة היא "בסך הכל" אסון, והיא ממש "קטנה" על השואה. המילה محرقة (م מנוקדת בפתחה) פירושה "שריפה רבתי" והיא מתרגמת את המונח הלועזי holocaust שפירושו "שריפה/השמדה טוטלית". לעומת זאת, המילה محرقة ב-م בצ'מה פירושה קורבן שנשרף, וזהו מקור שמו של הר המוחרקה שבו שרף אליהו הנביא את נביאי הבעל. חשוב לזכור את המונח محرقة אם רוצים למצוא חומר על השואה שנכתב ע"י ערבים (למשל עניינים הקשורים בהכחשת השואה, האשמות של הציונות בניצול השואה להקמת מדינת ישראל ולהשמדה המונית של הפלסטינים וכיו"ב).
מה בין فاكهة ו-ثمرة
לפני כחודשיים ומחצה שאלתי כאן מה בין فاكهة ו-ثمرة, וראיתי שתי תשובות, שמספקות מידע על שתי המילים, וממילא גם היבטים מסוימים של שוני ביניהן, אבל אינן מתייחסות לשוני המהותי במשמעות ובשימוש בערבית המודרנית. ובכן, فاكهة הוא שם עצם מופשט קיבוצי שעניינו פרי באשר הוא, ובה בעת גם שם עצם מופשט ביחיד שעניינו סוג מסוים של פרי, כגון תפוח, תפוז, אגס וכיו"ב. ישנו שימוש בצורת הריבוי فواكه במשמע "מיני פירות, סוגי פירות", ושוב, גם כאן אין המילה מתייחסת לממשות כלשהי שניתן לאחוז בה ביד או לנגוס ממנה. לעומת זאת, המילה ثمرة מורה על הפרי עצמו, וריבויה ثمرات מורה על כמה יחידות של פרי, כגון מספר תפוזים וכד'. דוגמאות: - أحب الفاكهة = אני אוהב פירות. لا أحب هذه الفاكهة = אינני אוהב את (סוג, מין) הפרי הזה. أحب الفواكه بأنواعها = אני אוהב את כל סוגי הפירות. - أعطني هذه الثمرة = תן לי את הפרי הזה (כאשר המוען והנמען – קרי: הדובר ובן שיחו – רואים תפוז או תפוח מסוים). أريد ثلاث ثمرات من هذا التفاح = אני רוצה שלושה תפוחים מהתפוחים האלה. ينصح بتناول ثلاث ثمرات يوميا من الفواكه = מומלץ לאכול שלושה פירות (שלוש יחידות) מסוגים שונים ביום.
إتفاق ו موافقة
موافقة היא חד-כיוונית, מהמסכים אל המוסכם ויכולה להיות חד-כיוונית לשני מושאים במקביל. אדגים: موافقة שמושאה הוא המוסכם: وافقنا على القرار = הסכמנו להחלטה (ההחלטה היא כבר עובדה, ואנו מסכימים לה. ועכשיו موافقة שיוצאת לשני מושאים במקביל: وافقناهم على القرار = הסכמנו לדעתם בקשר להחלטה (גם כאן, ההחלטה קיימת ואנו מצרפים את הסכמתנו). לעומת זאת اتفاق שכידוע פירושו הן הסכמה והן הסכם, הוא דו-כיווני או הדדי. שני צדדים או יותר מסכימים על משהו: يتفقان على القرار = הם מסכימים ביניהם (או מסכמים ביניהם) על החלטה, או: ההחלטה מוסכמת על שניהם.
عَرَضَ وَاقْتَرَحَ
ما الفرق بين فعل (عرض) وفعل (اقترح) اللذين نترجم كليهما الى العبرية بكلمة הציע؟
لنحاول الرد على هذا السؤال من خلال بعض الأمثلة:
- عرض ابني علي نصفا من رغيفه.
- لم يعرض الرئيس بوش على رئيس الوزراء سوى مساعدات بسيطة لتمويل النفقات الناجمة عن انتفاضة الاقصى.
- تعرض بعض المكتبات هذه الموسوعة بسعر منخفض جدا.
- أريد أن اقترح عليك العمل معي على هذا المشروع.
- هل اقترح عليكم التاجر منحكم تخفيضا على سعر الكتاب؟
- اقترح عشرة من النواب تبكير الانتخابات البرلمانية.
هل يمكن التوصل الى الفرق بين معنيي الفعلين المذكورين من خلال هذه الامثلة؟
قد يكون ذلك صعبا مما يدعونا الى تأكيد أن الفرق بين (اقترح) و(عرض) يماثل الفرق بين فعلي suggest وoffer الانغليزيين, أي أن مفعول (اقترح) هو في العادة شيء مجرد يتمثل غالبا في مصدر, بينما مفعول (عرض) هو في العادة شيء مادي يتمثل في اسم وليس في مصدر.
ولكن في الأمر مزيدا من التعقيد, إذ يمكن استخدام (عرض) بمعنى اقترح (فنقول مثلا: عرضت عليه القيام بهذا العمل) في حين لا يتم استخدام (اقترح) بمعنى (عرض) (لا نستطيع القول: اقترحت عليه سيجارة).
*******
מה ההבדל בין הפועל عرض והפועל اقترح שאת שניהם אנו מתרגמים לעברית: הציע?
ננסה להשיב על שאלה זו באמצעות כמה דוגמאות:
- عرض ابني علي نصفا من رغيفه. (בני הציע לי חצי מהפיתה שלו).
- لم يعرض الرئيس بوش على رئيس الوزراء سوى مساعدات بسيطة لتمويل النفقات الناجمة عن انتفاضة الاقصى. (הנשיא בוש הציע לראש הממשלה רק מעט סיוע למימון ההוצאות שנגרמו מאינתיפאדת אלאקצא).
- تعرض بعض المكتبات هذه الموسوعة بسعر منخفض جدا. (כמה חנויות ספרים מציעות את האנציקלופדיה הזאת במחיר נמוך מאוד).
- أريد أن اقترح عليك العمل معي على هذا المشروع. (אני רוצה להציע לך לעבוד איתי על הפרוייקט הזה).
- هل اقترح عليكم التاجر منحكم تخفيضا على سعر الكتاب؟ (האם הסוחר הציע לכם לתת לכם הנחה על מחיר הספר?)
- اقترح عشرة من النواب تبكير الانتخابات البرلمانية. (עשרה מן הצירים הציעו להקדים את הבחירות הפרלמנטריות).
האם ניתן להסיק את ההבדל בין משמעויות שני הפעלים האמורים מתוך הדוגמאות הללו?
אולי זה קשה, ולכן נציין כי ההבדל בין اقترح ל- عرض דומה להבדל שבין הפעלים suggest ו- offer באנגלית, כלומר: מושאו של اقترح הוא בדרך כלל משהו מופשט המובע על פי רוב באמצעות مصدر, ואילו מושאו של عرض הוא בדרך כלל משהו מוחשי המובע בשם עצם ולא ב- مصدر.
אולם יש מורכבות נוספת: ניתן להשתמש ב- عرض במשמעות اقترح (ולומר למשל: عرضت عليه القيام بهذا العمل), אבל לא משתמשים ב- اقترح במשמעות عرض (איננו יכולים לומר: اقترحت عليه سيجارة).
פעלי מצב ופעלי פעולה בעברית ובערבית
בשפות שונות ישנם פעלים שמשמעותם מעבר ממצב למצב, ופעלים שמשמעותם קיומו של מצב מסוים. לעיתים, אותו פועל יכול להביע את שתי המשמעויות. לדוגמא, הפועל "ישן" מציין מצב, ואילו הפועל "נרדם" מציין מעבר ממצב של ערות למצב של שינה. לא תמיד יש הקבלה בין העברית לערבית בעניין זה. ישנם בערבית פעלים שמציינים הן את המעבר ממצב א' למצב ב', והן את ההימצאות באותו מצב. הפועל הערבי המקביל במשמעותו לפועל שהבאנו לעיל – "ישן" – הוא نام. נבחן אותו, ונראה מה משמעויותיו. نام הוא גם "ישן", גם "הלך לישון" וגם "נרדם" (ואגב, גם "שכב").
דוגמאות:
- نمت في تلك الليلة سبع ساعات – באותו לילה ישנתי שבע שעות
- نمت بعد دقائق من دخولي الفراش – נרדמתי כמה דקות אחרי שנכנסתי למיטה
- نمت في العاشرة والنصف – הלכתי לישון בעשר וחצי
גם הפועל عمل הוא דו-משמעי מן הבחינה הזאת:
- عملت في الشركة عشرين سنة – עבדתי בחברה עשרים שנה
- عملت في الشركة سنة 1982 – התחלתי לעבוד בחברה בשנת 1982
וכן הפועל حمل:
- إحمل الصحن – קח את הצלחת
- أحمل الصحن الآن – אני נושא את הצלחת עכשיו (וניתן להבין גם: אני לוקח את הצלחת עכשיו)
והפועל علم:
- أعلم أنه زار الفلبين – אני יודע שהוא ביקר בפיליפינים
- علمت أنه زار الفلبين - נודע לי שהוא ביקר בפיליפינים (וניתן להבין גם: ידעתי שהוא ביקר בפיליפינים) ופעלים נוספים כגון وقف (קם, נעמד, עמד), جلس (ישב, התישב), اشترك ("עשה מנוי", היה מנוי [על עיתון וכד']). העובדה שפעלים מסוימים בערבית מכסים הן את המשמעות של קיום מצב כלשהו והן את המשמעות של מעבר ממצב למצב, לעומת שימוש בפעלים שונים בעברית לכל אחת מן המשמעויות הללו, מחייבת אותנו לערנות בהבנת אותם פעלים בהופיעם בטקסט ובבחירת הפועל המתאים בעברית, תוך התחשבות בהקשר.
أُنَاس أو نَاس
אנו רגילים לראות בטקסטים את המילה الناس (=האנשים, הציבור) ולהשתמש בה בכתיבתנו בערבית.
איך נראית המילה בצורתה הבלתי מיודעת? היינו מצפים ל- ناس.
אולם אין הדבר כך: הצורה הנכונה היא أُناس
דוגמאות:
1. يعتقد الناس بأنه متطرف ولكنه ليس كذلك.
2. ثمة أناس لا يعرفون أبجديات المهنة.
מדוע השוני בין שתי הצורות? מי מהן קדמה? ناس או أناس?
האם מוכרות לנו מילים נוספות מן השורש ن.ا.س.? ואולי מן השורש ن.و.س.? האם הן
קשורות למשמעות שלפנינו?
והאם מוכרות לנו מילים נוספות מן השורש أ.ن.س. שקשורות למשמעות שלפנינו?
מילון וור, בשורש ن.و.س. יגלה לנו משמעויות שאינן קשורות לענייננו, וחיפוש בשורש
ن.ا.س. שולח אותנו מייד אל השורש أ.ن.س. שבו מילים כמו إنسان, إنس. הגענו
הביתה.
שתי הצורות, אם כן, משתייכות לשורש أ.ن.س.
אך מי מהן קדמה? אנחנו שרגילים לראות לעיתים כה קרובות את ناس נוטים לחשוב ש- أناس היא צורת משנה כלשהי שלה, אבל סביר יותר ש- أناس היא המילה המקורית, שכאשר מצמידים לה ال היידוע, נושלת ה- أ שבתחילתה בדומה ל- إمرأة ---> المرأة.מקבילתה העברית של בת משפחתה של أناس – إنسان – היא "אנוש", ובארמית "אנש". והנה גם בארמית חלה תופעה דומה: במקביל ל"אנש" יש גם "נש", בצירוף "בר-נש" (ברנש בעברית שלנו).
يكون أو لا يكون
בעברית אנחנו יכולים לומר:
* "נערכה/התקיימה פגישה" או "היתה פגישה",
* "הבחירות שהיו בשנת 1999" או "הבחירות שהתקיימו בשנת 1999",
* "מחר תהיה הרצאה בגבעת חביבה" או "מחר תתקיים הרצאה בגבעת
חביבה",
* "הטקס יהיה בחצר בית הספר" או "הטקס ייערך/יתקיים בחצר בית
הספר",
* "בצפון פרו היתה אתמול רעידת אדמה",
* "בשיחה בינינו היתה אוירה טובה" או "בשיחה בינינו שררה אוירה טובה",
אלו רק כמה דוגמאות. ברור שהמצב בערבית הכתובה אינו דומה. השימוש בפועל كان כפועל הוויה, להבדיל מאוגד, אינו גורף כמו בעברית. אם בעברית יש לנו אופציה להשתמש ב"היה" כמעט תמיד, ועדיין לא ניחשב כפורעי סגנון, הרי בערבית איננו יכולים, למשל, לומר كان اجتماع بين المدرّسة وأهل الطالب, בלי שניחשב ל"ווזווזים" גמורים, אלא עלינו לומר... מה עלינו לומר?
ובכן, כדי שלא אדבר עם עצמי וכדי שנקיים שיח, הייתי מבקש מהמורות ומהמורים לחשוב על מקבילות נאותות בערבית לכל אחת משש הדוגמאות שהבאתי לעיל, וגם להביא דוגמאות נוספות לשימוש בפועל "היה" בעברית, שמולו אנו משתמשים בפועל אחר בערבית.
לתת ולקבל
שאלה:
הפעלים "נתן" ו"קיבל" שימושיים מאוד בשפה העברית בצירופים מגוונים. כיצד נתרגם
אותם במדויק לערבית?
תשובה:
|