פיתוח מקצועי - הכשרות

​סיכום הכשרות בוגרים​

הכשרת רכזי בוגרים בפנימיות וכפרי נוער של המינהל לחינוך התיישבותי. 

בהכשרה השתתפו כ50 רכזים מכל הארץ שקיבלו על עצמם משימה פורצת דרך ללוות ולייעץ צעירים במעבר המאתגר לחיים עצמאיים בחברה הישראלית.

מדובר במימון של חצי תקן בשלב ראשון בכל אחד מכפרי הנוער של המינהל ע"י משרד החינוך. מתוך הכרה בצורך בהמשך תמיכה וסיוע לבוגרי המסלולים החוץ ביתיים לקראת המעבר לאזרחות. מהלך זה נעשה ע"י דר' בני פישר ראש המינהל ואברהם לוי מנהל אגף התקציבים. ובהובלתה של מירב שלו רכזת בוגרים ארצית.

לאור זאת, פותחה הכשרה ראשונה מסוגה לרכזי בוגרים שכללה הגדרה ותפיסת תפקיד, ובניית תוכנית עבודה לליווי הצעירים על רצף המעברים מהפנימייה לצבא ועד השתלבות מיטבית באזרחות. בסיוע של מר יואב בוקעי ויעל בן נון מתחום צעירים בג'וינט אשלים ושל מיד"א (מרכז מידע אשלים),

הרקע והרציונל:

•   כפרי נוער והפנימיות של המנהל לחינוך התיישבותי הם מסגרות חוץ ביתיות בהן לומדים וחיים כ- 20,000 בני נוער. כיום בישראל ישנם 230 כפרי נוער הנמצאים תחת הפיקוח של המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך.בכל שנתון מסיימים כ6,000 בוגרים.

•  על רקע שינויים בחברה הישראלית, מרבית התלמידים הלומדים במסגרות הללו מגיעים מהפריפריה הגאו-חברתית של ישראל ומתמודדים עם מצוקות משפחתיות ולימודיות. חלקם עולים חדשים ומרביתם נערים ונערות הנמצאים במצבי סיכון.כ20% מתוכם חסרי עורף משפחתי.  כלל התלמידים הללו, מעוניינים להתפתח בסביבה תומכת, לקבל מענה לצורכיהם ולהתכונן לחיים בוגרים ועצמאיים.

•  השינוי שחל בכפרי הנוער בעשורים האחרונים מעמיד בפני הצוותים החינוכיים אתגרים חדשים בהכנת התלמידים לחיים בוגרים.

•  כפרי הנוער מספקים מעטפת רחבה של תמיכה ופעילויות לאורך כל שעות היום ובמשך כל ימות השבוע ודואגים לכל צורכיהם, לכן סיום השהות בכפר הנוער , בגיל 18, והמעבר ליום שאחרי... הופך להיות משימה מורכבת ומאתגרת שבעתיים,ביחס לבני גילם הנורמטיביים.

•  החברה הישראלית מכירה יותר ויותר בצרכים השונים והייחודיים של צעירים אלו ומבינה שצעיר המגיע לגיל 18 ותקופת בגרותו מסתיימת קרוב לגיל 30, מתאפיין בהיבטים ייחודיים, שלהם מענים חברתיים מועטים. החברה לא הגדירה חוקית וחברתית צרכים ייחודיים לאוכלוסייה זו, כך שפעמים רבות, דווקא בתקופת חיים זו, כאשר הבלבול רב, הפיתויים גדולים, תהליכי קבלת ההחלטות מורכבים, התלות הכלכלית והקיומית של הצעירים בהוריהם גבוהה, דווקא בתקופה זו, חסר מענה חברתי פורמלי מעוגן.

•  מתוך ההכרה בצורך של בוגרי פנימיות בהמשך תמיכה וליווי נבנו תוכניות המשך נקודתיות במספר כפרי נוער, מינהל החינוך ההתיישבותי ראה לנכון לפתח מדיניות משרדית ברורה וכוללנית בנושא זה. לשם כך, הוקצו משאבים לתפקיד רכז בוגרים בכל כפרי הנוער/פנימיות ברחבי הארץ גוייסה רכזת ארצית לתיכלול המהלך ונבנתה הכשרה בשיתוף ג'וינט אשלים.  

 

מטרות ההכשרה:

הרכזים יהוו דמות מבוגר משמעותי ויציב המלווה את חניך כפר הנוער בשלבים השונים של מעבר מחניכות לעצמאות וחיים בוגרים מחוץ לכפר. 

·  הרכזים יכירו את שלבי המעבר השונים של החניך מחניכות לעצמאות ובגרות, את מאפייניהם ואת האתגרים שהם מזמנים לחניך.

·  הרכזים יפעלו לתיווך המעבר והקניית מיומנויות נדרשות להתמודדות עצמאית ומוצלחת איתו בכל אחד מהשלבים. הרקע לפיתוח ההכשרה:

 

מבנה ההכשרה:

ההכשרה בשנה הראשונה כללה-6 מפגשים בני יום שלם שהציגו את תהליך המעבר מחניכות לעצמאות של בוגר כפר הנוער, ואת תפקידו של רכז הבוגרים בכל שלב בתהליך.

תכני המפגשים ופיתוח תפיסת התפקיד נעשו תוך חשיבה משותפת עם מרכז מידא של אשלים ובהובלתן המקצועית של יעל בן נון מתחום צעירים ומירב שלו רכזת בוגרים ארצית . להכשרה הוזמנו מנחים ומרצים מהשורה הראשונה וניתן מקום של כבוד ללמידת עמיתים וביקור בכפרים ברחבי הארץ שראו בכך אתגר מקצועי ללמידה מהשטח.

בתום כל מפגש נערך משוב אנונימי אינטרנטי שהראה על שביעות רצון גבוהה מאוד מהמפגשים, וכמו כן בשיטת שיתוף לקוחות נאספו רשמים ובקשות של הרכזים למפגשים הבאים.

 

ציטוט מדבריה של בוגרת ההכשרה: "המהלך המשמעותי שעברנו כולנו כרכזים התבסס על בניית תוכניות עבודה  הממקצעים את עשייתינו תהליך זה ארך כחמישה מפגשים מעמיקים מעניינים ומשמעותיים ביותר".

​