מאירועי כנס מחול צעיר  - היחידה לאמנויות

אודות המינהל

​המינהל לחינוך התישבותי פנימייתי ועלית הנוער הינו יחידת סמך של משרד החינוך אשר ממוקדת בשלוש משימות עיקריות :

  • המינהל כמחוז ארצי לבתי ספר אזוריים – התישבותיים ובתי הספר בכפרי נוער
  • המינהל כמטה מרכזי לטיפול בחינוך הפנימייתי במשרד החינוך
  • המינהל כמרכז פדגוגי ארצי בתחומי מדעי החיים, החקלאות והחינוך הימי.​
א. המינהל כמחוז ארצי לבתי – ספר אזוריים – התישבותיים ובתי הספר בכפרי נוער
המינהל לחינוך התישבותי פנימייתי, ועלית הנוער משמש כמחוז ארצי המפקח ומספק שרותי
חינוך והדרכה לבתי הספר של המועצות האזוריות, לבתי הספר האזוריים – התישבותיים ולבתי הספר בכפרי הנוער.
מדובר במערכת הכוללת 120 בתי ספר ובהם למעלה מ– 66,000 תלמידים מכתות
ז' - יב' . ייחודה של מערכת חינוכית זו בשני היבטים מרכזיים:
1. בתחום המועצות האזוריות, בתי – הספר של המינהל קולטים את כלל אוכלוסיית הילדים של האיזור, תוך חיפוש אחר פתרונות יצירתיים שיתנו מענה לצרכים של כלל האוכלוסיות, כולל הנזקקות ביותר.
2. בכפרי הנוער ובחינוך הפנימייתי, נבנתה "רשת בטחון לאוכלוסיות נזקקות",
הקולטות בני נוער אשר נפלטו או לא מצאו את מקומם במסגרת מערכת החינוך של הישוב בו מתגוררת משפחתם. אוכלוסיות אלה כוללות בני נוער ילידי הארץ מאוכלוסיות בסיכון, בני נוער עולים, או בני עולים אשר משפחתם לא השכילה עדיין לעבור בהצלחה את שלבי ההתערות בחברה הישראלית. בשנים האחרונות מדובר בעיקר בעולים מאתיופיה ובעולים מבריה"מ לשעבר, יחד עם ילידי הארץ שמגיעים אל הפנימייה על רקע של מצוקה אישית או משפחתית.
המאפיינים הייחודיים של בתי הספר של המינהל לחינוך התישבותי, פנימייתי ועליית הנוער נגזרים מהאיפיונים והצרכים של הפריפריה והמיגזר הכפרי- התישבותי במדינת ישראל, ומהמאפיינים הדמוגראפיים והסוציו-אקונומיים של אוכלוסיית התלמידים.
הצורך החיוני לתת מענה חינוכי ראוי והולם לאוכלוסיות מגוונות באזורי כפר ופריפריה, כולל אזורים שמעבר לקו הירוק, מחייב פיתוח דפוסי פעולה ייחודיים שמתאפיינים במקוריות ובגמישות מרובה.
המאפיינים הבולטים במיוחד בבתי הספר הללו הינם ארבעה:
* קבלה בלתי סלקטיבית, ומתן מענה חינוכי ברמה גבוהה לכלל ילדי האוכלוסיה המתגוררת באיזור, מתוך תפיסה אינטגרטיבית הרואה בשילוב אוכלוסיות ערך חינוכי חיובי, מבלי לאבד את ערך המצוינות.
* גישה קהילתית אמיתית, הרואה את ביה"ס כחלק מהותי מהקהילה ומקיימת יחסי גומלין אינטנסיביים בין ביה"ס, הקהילה, והמשפחה בתחומים מרובים ורחבים.
* חינוך לערכים, תרומה והרתמות למשימות לאומיות, הינם בעלי מקום מרכזי בבתי הספר של המינהל. קליטת עליה, מחוייבות לערכים ולמשימות חברתיות ולאומיות, התנדבות ושירות משמעותי בצה"ל, טיפוח הקשר והשייכות לארץ ולנופיה, חינוך לאומנויות ולפיתוח אישי יצירתי, כל אלה מקבלים דגש משמעותי בתוכניות החינוך של בתי ספר אלה.
* אוטונומיה חינוכית ומינהלית לבתי הספר, הינו עקרון המאפיין את מערכת היחסים שבין המטה המקצועי של המינהל לבין הנהלות מוסדות החינוך שבפיקוחו. זהו עיקרון המטיל אחריות ומאפשר לצוותי הניהול להתפתח, להיות "ראש גדול" ולהיות יוזמים הן בתחום הפדגוגי והן בתחום המינהלי.
 
ב. המינהל כמטה מרכזי לטיפול המקצועי בחינוך הפנימיתי במשרד החינוך
מאז העברתה של עליית הנוער מהסוכנות היהודית למשרד החינוך, והקלטות עובדיה המקצועיים במינהל לחינוך התישבותי ועלית הנוער (בספטמבר 1996),
הפך המינהל לגורם המקצועי המרכזי במשרד, המטפל בנושא החינוך הפנימייתי.
החל מקליטה והשמה של חניכים בפנימיות, עבור בפיקוח על החינוך ואיכות החיים של הילדים בפנימיות ועד למגוון שרותי השתלמויות והדרכה חינוכיים ופסיכוסוציאליים הניתנים לחניכים ולעובדים בשדה.
מאז ה – 1.1.2004 פועל המינהל כמסגרת גג המנווטת את כלל הגורמים העוסקים
בחינוך הפנימייתי במשרד החינוך: האגודה לקידום החינוך, המפעל להכשרת ילדי ישראל ומת"ן. החל ב-1.9.2005 ממונה המינהל גם על מינהלת נעל"ה הפועלת במסגרת האגודה לקידום החינוך.
מדובר בפיקוח ישיר על 183 פנימיות ועוד 105 פנימיות במסגרת מת"ן
החינוך הפנימייתי בישראל הינו בעל ההיקף היחסי הגדול בעולם. בשנות התשעים הוא נע בין 11% ל- 14% מהשנתון העל – יסודי. בשנות ה-2000 ירד ההיקף ל-9% מהשנתון העל-יסודי אולם זהו עדיין האחוז הגבוה בעולם. הסיבה העיקרית הייתה והינה היותה של הפנימייה "רשת בטחון חינוכית" לאוכלוסיות בסיכון. כתוצאה מכך, התרכזו בפנימיות אוכלוסיות בני נוער עולים מרקעים תרבותיים שונים, שהחינוך הפנימייתי פתח בפניהם את שעריו, ללא מיון ומתוך רצון אמיתי לקדם כל נער ונערה. צעירים אלה מתחנכים יחד עם בני נוער ילידי הארץ מאוכלוסיות במצוקה אשר הינם זקוקים לחינוך פנימייתי בשל בעיות חינוכיות וסוציאליות. בנוסף לכך, בחברה היהודית הדתית ישנה מסורת בת דורות של עידוד צעירים מתבגרים ללמוד מחוץ לבית ("הווה גולה למקום תורה"), שהוא הבסיס ליציאה נרחבת של נוער מהחוגים הדתיים ללימודי תיכון במסגרת של ישיבות תיכוניות ואולפנות.
בהבדל מהחינוך הפנימייתי המקובל בעולם הרחב, המגדיר מסגרות נפרדות ליוצאי
שכבות חברתיות מבוססות וליוצאי שכבות נמוכות, לנוער "תקין" ולנוער בעל צרכים מיוחדים, החינוך הפנימייתי הישראלי במוסדות המינהל לחינוך התישבותי ועלית הנוער הוא הטרוגני מבחינת אוכלוסיית תלמידיו. הדבר מתבטא בשילוב של בני נוער מרבדים חברתיים שונים (מעמד בינוני ושכבות מצוקה), מתרבויות מוצא שונות (ילידי הארץ ועולים; יוצאי עדות שונות), מרמות הישג שונות, המבקשים ללמוד במגמות ייחודיות, ובפיתוח פתרונות שנותנים סיכויי לימוד חדשים לנוער שנכשל וכיוב'). כל זאת, תוך חיים ביחד ולימודים משותפים של החניכים במסגרת שהיא בעלת מאפיינים של "קהילה של נוער" . תהליכים חינוכיים אלה מאפשרים
להבנות תהליכים שמצמיחים ומפתחים את זהותם היהודית והישראלית של חניכי הפנימייה, במציאות רב – תרבותית.
המערכת הפנימיתית נזקקת לרשות חינוך מרכזית שתעניק לה הכוונה חינוכית, תכיר בצרכיה הייחודיים ותספק לה מערך שירותים מקצועיים הולמים, כגון: מערך פיקוח הדרכה והשתלמויות לעובדי הפנימיות, מערך קליטה והשמה של חניכים, שירותים פסיכו-סוציאליים, ורפואיים לחניכי הפנימיות, מערכת תיקצוב המתמחה בתחומים אלה וכו"ב. רק בדרך זו, מתאפשר למקומות החינוך להתמודד בהצלחה עם המשימות החינוכיות המורכבות שלקחו על עצמם. משימות אלה עוברות באופן תדיר תמורות הנובעות משינויים במציאות החברתית הסובבת, ובצרכים המשתנים של אוכלוסיות בני הנוער הנקלטים בפנימייה בכל זמן נתון.
 
ג. המינהל כמרכז פדגוגי ארצי בתחום מדעי החיים, הסביבה, החקלאות והחינוך הימי.
אחד ממוקדי החינוך הייחודים במוסדות המינהל לסוגיהם הוא טיפוח הזיקה לאיכות הסביבה ולטבע. בעידן בו הולכת וגוברת המודעות לסביבה ולטבע כמשאב קיומי בסיסי העומד בסכנת הכחדה וכיליון, יש חשיבות מיוחדת לטיפוחו של דור צעיר אוהב נוף וטבע. המינהל הינה המסגרת הרלוונטית להענקת משמעות לכוון זה במערכת החינוך. לימודי הסביבה ומדעי החיים והחקלאות הותאמו למגמה זו ואווירת הכפר היא הסביבה ההולמת למימוש יעדים אלה.
פעילות זו נעשית באופנים הבאים:
1. פעילותו של מפקח ארצי מרכז (מפמ"ר), למקצוע "מדעי החיים והחקלאות", המפעיל מטה מקצועי המרכז את הפעילות בכלל בתי הספר במדינה בתחום לימודי האקולוגיה והסביבה.
2. קידום הפעלתן של חממות לימודיות כבסיס ללימוד חקלאות מתקדמת ומודרנית כחלק מתפיסה כוללת של שימור הסביבה.
3. טיפול בהפעלתן של פינות-חי בכפרי נוער ובבתי הספר הקיבוציים והאיזוריים.
4. טיפול בהפעלתן של החוות החקלאיות ברשויות המקומיות.
5. פעילותו של מפקח ארצי מרכז (מפמ"ר), למקצוע "מדעי הים" וממונה על החינוך הימי. המינהל מפקח על שלושת בתי הספר הימיים שפועלים בישראל, ומרכז את הטיפול המקצועי בכל הסוגיות הקשורות בחינוך הימי במערכת החינוך בישראל.
פעילות זו כוללת: פיתוח תוכניות לימוד חדשות בשיתוף עם המזכירות הפדגוגית, אגף תוכניות לימודים והמוסדות להשכלה גבוהה.
יש לציין שהכוונה להחדיר את תוכנית הלימודים של "מדעי הים" כתוכנית מדף אופציונאלית לכלל בתיה"ס במדינה המעוניינים בה. לקראת תשס"ב מתכוונים עוד 4 בתיה"ס להפעיל אותה לראשונה.

לסיכום

אופיים המיוחד של בתי הספר ומוסדות החינוך האיזוריים והפנימייתיים של המינהל לחינוך התישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, ומיגוון אוכלוסיות החניכים וסוגי המיסגרות, כל אלה מחייבים פעולה מינהלית גמישה ומהירה. זאת ניתן לספק למערכת בזכות היותו של המינהל יחידת סמך בעלת דרגות חופש רבות יותר בתיפקוד המינהלי.
במבחן התוצאה, אנו גאים במעשינו. היכולת להפעיל מערכת מורכבת שכזו, ברמת תיפקוד טובה ובהשגים חינוכיים גבוהים, הינם המבחן המובהק ביותר להוכחת חיוניותה ותרומתה הייחודית של מערכת חינוכית ואירגונית זו.