פיקוח פנימייתי


החינוך הפנימייתי הינו צורך שמעט החברות היכולות להתקיים בלעדיו, תמיד ימצאו בני נוער הזקוקים לחינוך מחוץ למשפחה או שרוצים בו מתוך בחירה.
הצורך בחינוך פנימייתי גובר כאשר חברה נמצאת בתהליכי שינוי עמוקים כגון הגירה, מלחמה, שינויים כלכליים ומשברים במעבר הבין-דורי.
החברה הישראלית עוברת מאז ראשית המאה ה- 20 רצף של תמורות שהבולטות שבהן קשורות בגלי עלייה שבמסגרתם הובאו ובאו לארץ קבוצות גדולות של יוצאי תרבויות שונות. תוך כדי כך ישראל נקלעה למשברים תרבותיים, חברתיים וכלכליים. אלה השפיעו על מצבן של קהילות ומשפחות ועל אפשרויותיהן להתמודד עם חינוכו של הדור הצעיר. התרופפות הלכידות החברתית והתפתחויות טכנולוגיות מתקדמות מצד אחד והגירה מסביבה מסורתית או מודרנית למרחב פוסט-מודרני מצד שני, הביאו ומביאים למשברים בין-דוריים ולמצבים בהם מתקיים הצורך במענה שונה רחב בדמות החינוך הפנימייתי. 
בחברה היהודית קיימת מסורת בת דורות רבים של חינוך חוץ-משפחתי שקשור ללימודים בישיבות. מסורת זו נמשכת בישראל גם כיום. לצד מסורת חינוכית זו, אך בנפרד ממנה, התפתח בארץ מסוף המאה ה- 19 חינוך פנימייתי מסוג שונה, אשר ליווה את המפעל הציוני והיה חלק אינטגרלי ממנו. במרכזו עמדו בתי-הספר החקלאיים וכפרי הנוער.  הוא היה קשור בטבורו למפעל העלייה, להצלת בני נוער שנפגעו בארצות מוצאם ולהתמודדות עם קשיי ההיקלטות ומשברי ההגירה. הניסיון בישראל ובמדינות הגירה אחרות מלמד שהגירה ומעבר תרבותי משפיעים לא רק על דור המהגרים הראשון אלא לעיתים קרובות ואף ביתר שאת, גם על הדור השני והשלישי להגירה. 
 החברה הישראלית היהודית, כחברה נבנית המבוססת על עלייה ועל ריכוז מרבי של העם היהודי בארץ, רואה עצמה אחראית יותר מחברת מהגרים רגילה, לגורלם ולשיקומם של העולים בדור הראשון וגם לאחר מכן.  ייחודו של החינוך הפנימייתי שנוצר והתבסס בארץ הוא בכך שמאז ומתמיד ידע לספק מענה הולם לצורכי המתחנכים והחברה, לרבות כאשר הנסיבות התרבותיות, הפוליטיות והחברתיות הלכו והשתנו. 
דגם כפר נוער הוא ייחודי בעולם, בעיקר בכך שהוא משלב בתוכו אוכלוסיות הזקוקות לו וקבוצות שנמצאות במעבר חברתי ותרבותי. המוסד הפנימייתי בישראל זכה להערכה רבה של אנשי מקצוע בארץ ובעולם והישגיו בשיקום צעירים ובקידומם בתחומי החברה, הכלכלה והתרבות מוכרים וידועים.  החינוך הפנימייתי בישראל היה ועודנו בעל משקל והיקף מספרי גדול יותר מהמצוי במדינות אחרות, אם מטעמים שמקורם במסורת היהודית ואם בשל הצרכים המיוחדים של חברת הגירה רב-דורית. מערכת זו צברה ניסיון רב ויצרה אתוס ודפוסים חינוכיים יחודיים שנבנו במשך למעלה ממאה שנה, תוך שימור הקיים יחד עם הסתגלות וחידוש.
המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך הינו הגוף המרכז את כלל מוסדות החינוך הפנימייתיים החינוכיים ואת חלק מהמוסדות הפנימייתיים השיקומיים והטיפוליים הכוללים את כלל כפרי הנוער, הפנימיות העצמאיות, הישיבות התיכוניות, האולפנות, המשפחתונים וכפרי הילדים.
הרכב אוכלוסיית החניכים במוסדות החינוך הפנימייתי מכיל עולים ובני עולים ממדינות שונות ומגוונות, יוצאי אתיופיה ותיקים, עולים חדשים, יוצאי חבר המדינות, דור ראשון ושני ובכללם חניכי תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), חניכים ישראלים ממעמד חברתי כלכלי מורכב, עולים חדשים ממגוון מדינות, אוכלוסיות ייחודיות מצויינים בספורט ואומנות ועוד.
במרחב החינוך הפנימייתי נוכל למצוא מגוון גדול של מוסדות בעלי מאפיינים ייחודיים הכוללים את כפרי הנוער המסורתיים המשלבים חינוך חקלאי. פנימיות המתמחות בספורט, כדורגל, כדורסל, התמחות במוסיקה, פנימיות לחינוך ימי,  פנימיות ללימודי משטרה, פנימייה ללימודי כבאות והצלה, פנימיות לחינוך סביבתי וקיימות ועוד.
אגף החינוך וההדרכה בפנימיות פועל לקידום מעמדו של החינוך הפנימייתי בשלושה מישורים עיקריים:
•         פיקוח חינוכי על הפנימיות.
•         מעטפת ליווי והנחייה לצוותים החינוכיים ולצוותי השירות בפנימיות.
•         קיום מערך הכשרה, פיתוח וקידום מקצועי לעובדים בחינוך הפנימייתי.
עיקר הפעילות מתקיים באמצעות מערך מפקחי החינוך הפנימייתי וצוות מנחים רב מקצועי ובאמצעות יחידות מטה מקצועיות: המרכזייה החינוכית – המלווה ומנחה מערך נרחב של מרכזיות  חינוכיות מקומיות בכל פנימייה, בתחומי התוכן החינוכי ובקידום הצוותים החינוכיים בפנימיות. היחידה לאומנויות – המקיימת פעילות אומנותית עניפה בתחומי התיאטרון, הקולנוע, המוסיקה, תזמורת פילהרמונית, מחול, שילוב אמנים בתהליכים החינוכיים בפנימיות. היחידה להנחלת הלשון – העוסקת בקידום לימודי העברית והנחלת הלשון לחניכים עולים חדשים  בפנימיות. תחום איכות החיים ורווחת הפרט של החניכים בפנימייה, תחום התזונה והמטבחים ושיפור כל העת של איכות השירות ואיכות המזון. פיתוח וקידום מנהלי הכפרים ומנהלי הפנימיות. תחום הליווי ההנחייה והטיפול באוכלוסיות עולים יוצאי אתיופיה, תכניות ייחודיות לשילוב הורים בתהליך החינוכי, שילוב מקשרים עם הקהילה ובניית תכניות לחיזוק והעצמה בקרב החניכים העולים.  תחום הספורט – קיום פעילות ספורטיבית עניפה טורנירים ותחרויות בתחומי ספורט מגוונים ומיוחדים וקידום חניכים מצטיינים. תחום הצוותים הצעירים בפנימיות: שילוב מורות חיילות, מתנדבי שנת שירות ובנות שירות לאומי במערך החינוך הפנימייתי. תחום הטיפול בהתנהגויות מסכנות, אלימות, סמים ואלכוהול. תכניות ייחודיות לפיתוח מנהיגות צעירה: קורס מנהיגות ירוקה, מועצת חניכי פנימייה ארצית, נאמני אמנות, נאמני גלישה בטוחה ברשתות חברתיות ועוד. תכניות מטה מרכזיות לחניכי הפנימייה: פרוייקט "ענף ירוק מעץ גדוע" – המסע לפולין של חניכי הפנימיות, תכנית בני מצווה לכלל חניכי המינהל, פרוייקט התנדבות בקרב חניכי הפנימיות, תכנית לקידום תרבות ישראל, תכניות הכנה ומוכנות לשירות צבאי, מכינות קד"צ ושירות לאומי. הקידום הלימודי: ראוייה לציון מעורבות והשתתפות צוותי החינוך הפנימייתי בקידום הלימודי של החניכים בשעות פעילות הפנימייה באמצעות הפעלת מרכזי למידה מקצועיים הפועלים בשעות אחה"צ והערב.  
מערכת החינוך הפנימייתי בישראל הידועה בעולם כמערכת חינוכית-טיפולית ייחודית בהיקפה ובאיכותה המקצועית. תרמה בעבר, מובילה כיום ותהיה לה גם בעתיד השפעה על קליטת עלייה, צמצום פערים חברתיים וקירוב בין בני נוער משכבות אוכלוסייה שונות ומרקעים תרבותיים מגוונים.
נמשיך לשקוד על קיום מערכת חינוכית מקצועית ואיכותית תוך למידה מתמדת ודאגה להתחדשות והתמקצעות כל העת, למען קידומם ושילובם החברתי הראוי של המתחנכים בה, חניכי החינוך הפנימייתי. 

 

 ללא כותרת