חסות יתר - הצגה העוסקת בהכנת תלמידי הפנימיות לחיים עצמאיים
 

חסות יתר

תאריך: 21/09/2016

​​​​​​חסות יתר - איך מכינים חניכי פנימייה לחיים עצמאיים בתום הלימודים?

בשבוע שעבר (ד', 21.9.16) נערכה בכפר הנוער עתיד רזיאל בהרצליה הצגת בכורה "חסות יתר" שעוסקת בהכנת חניכי הפנימיות וכפרי הנוער לחיים עצמאיים בתום הלימודים בפנימיה.

חסות יתר

בשבוע שעבר (ד', 21.9.16) נערכה בכפר הנוער עתיד רזיאל בהרצליה הצגת בכורה "חסות יתר" שעוסקת בהכנת חניכי הפנימיות וכפרי הנוער לחיים עצמאיים בתום הלימודים בפנימייה. את ההצגה, שמבוססת על סיפורים אמתיים, יזם המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך במטרה לאפשר לצוותי החינוך ולחניכים לעסוק בנושא טעון זה באופן חווייתי. ההצגה מעוררת שאלות בנושא התמודדות חניכים עם השכלה גבוהה, זוגיות בריאה והתנהלות כלכלית נכונה, ומעודדת את צוותי החינוך להימנע מ"חסות יתר" ולהקנות לחניכים כלים לחיים עצמאיים כבר מהשנה הראשונה בפנימייה.

שלב סיום התיכון ויציאה לחיים עצמאיים הוא שלב מבלבל ולא פשוט לכל צעיר, שצריך לבחור את דרך חייו, לקחת אחריות של התנהלותם ולפעול באופן עצמאי. לרוב, ההורים ממשיכים לסייע לילדיהם מבחינה רגשית וכלכלית עד שהם 'עומדים על רגליהם'. שלב זה בחיים מורכב יותר עבור חניכי הפנימיות, אשר  מיד בסיום הלימודים עוברים במעבר חד ממסגרת מגוננת שסיפקה להם את כל צרכיהם, לחיים עצמאיים מלאי אחריות, לעתים ללא תמיכה של הורים ומשפחה.

בוגרי החינוך הפנימייתי מתארים קשיים אתם הם נאלצים להתמודד עם המעבר לחיים עצמאיים, ובהם: קושי להסתגל מחדש לסביבת המגורים אותה עזבו, תחושת בדידות והיעדר תמיכה לה היו רגילים, קשיים כלכליים  ועוד. על מנת לעודד חניכים וצוותי החינוך לעסוק בנושא טעון זה באופן חווייתי, יזם המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, הממונה על מערך הפנימיות החינוכית וכפרי הנוער בארץ,  את ההצגה "חסות יתר". גיבור ההצגה, שכתבה וביימה דלית שמיר גלמן, הוא ישי, בוגר מוצלח של אחד מכפרי הנוער. בתום שירות צבאי משמעותי כקצין מצטיין ישי מוצא עצמו חוזר לבית הוריו בשכונה הקשה בה גדל. אין לו כסף ללימודים באוניברסיטה והוא עובר בין עבודות זמניות ומאבד אמונה בעצמו ביכולותיו. באחד מביקוריו בפנימיה בה התחנך, ישי פוגש את המדריכה הדס ומטיח בפניה: "אתם המדריכים אהבתם אותנו יותר מדי, חיינו בפנימיה בבועה מגוננת ואני מרגיש שאין לי כלים להתמודד עם העולם שבחוץ". יחד עם המדריכה וחברתו לשעבר מימי הפנימיה, ישי מקבל שיעור על זוגיות בריאה ועצמאות ומתחיל לבנות אופק אישי.

"המצבים המופיעים בהצגה לוקטו משיחות עם חניכים וצוותי חינוך ומבוססים על סיפורים אמתיים", אומר דוד כהן לוי, מנהל היחידה לאמנויות במינהל שיזם וערך את ההצגה, "התוצאה היא הצגה דינאמית המציבה בפני בני הנוער והצוות החינוכי שאלות נוקבות על חינוך בני נוער וכיצד ניתן להכין את בוגרי הפנימיות לחיים שאחרי הלימודים. ההצגה מעוררת שאלות על השכלה גבוהה, זוגיות בריאה, איתור מעגלי תמיכה, התנהלות כלכלית נכונה, ובעיקר על הגבול הדק שבין הרצון של הצוות החינוכי לסייע לחניכים ולגונן עליהם לבין  'חסות יתר' שמייצרת תלות של החניכים  ומונעת מהם לפתח עצמאות, להתגבר לבד על קשיים ולקבל החלטות.  שאלת הגבול הזו מעסיקה כל הורה לגבי הילד שלו וגם את  הצוות החינוכי בפנימייה לגבי החניכים".

רון פרייזלר, מנהל אגף חינוך והדרכה בפנימיות במינהל מציין  כי "מצד אחד, היציאה לפנימיה נתפשת כעצמאות שכן החנך לומד ומתגורר מחוץ לבית וצריך להסתדר, אולם מצד שני  הפנימיה מהווה "בועה" נוחה וחמה עם צוות חינוכי שדואג ומגונן, כך כשהחניך יוצאים מהפנימייה הבועה מתנפצת והוא צריך להתמודד עם החיים האמתיים בחוץ.  

לדבריו, "ההצגה מעניקה לחניכים לגיטימציה לשתף בחלומות ובתקוות שלהם לצד הקשיים והחששות מהתקופה שאחרי היציאה מהפנימייה. כמו כן, היא מעודדת את צוותי החינוך להימנע "מחסות יתר" ולהקנות לחניכים הרגלים וכלים לחיים עצמאיים, לאורך כל שנות התחנכותם בפנימיה ולא רק לקראת סיום הלימודים". יחד עם זאת מדגיש פרייזלר, "כמו שההורים תמיד ממשיכים לדאוג לילדיהם גם מערכת החינוך הפנימייתית וכפרי הנוער לא מפסיקים לדאוג לבוגרים שלהם בתום הלימודים. ​לכן, המינהל יזם תוכנית ייחודית לבוגרי החינוך הפנימייתי שמעניקה להם רשת תמיכה וליווי בצבא, באקדמיה ובתעסוקה. הצגת הבכורה של "חסות יתר" התקיימה בכפר הנוער עתיד רזיאל בהרצליה בשבוע שעבר (ד' 21.9.2016). רון (י'), חניך הפנימייה בכפר הנוער עתיד רזיאל, שצפה בהצגה אמר: "הצוות החינוכי צריך לדעת מתי לעזור לחניכים ומתי לתת לנו להתמודד לבד ולשאת בתוצאות של ההחלטות שלנו. אולי בהתחלה זה לא קל אבל בסוף זה לטובתנו".

שחקנים: מאיה הר-ציון, אביעד הר-ציון

תמונה – פלייר של ההצגה.  קרדיט צילום – אלי סגל, עיבוד ועיצוב: עמית מטלון