הדלקת נר חנוכה חמישי בבית הנשיא
 

הדלקת נרות חנוכה בבית הנשיא

תאריך: 28/12/2016

​​ד​"ר בני פישר, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך  ותושב קיבוץ מירב בגלבוע הדליק היום יחד עם נשיא המדינה נר חמישי של חנוכה

ד"ר בני פישר, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית  הנוער

ד"ר בני פישר, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך  ותושב קיבוץ מירב בגלבוע

הדליק היום יחד עם נשיא המדינה נר חמישי של חנוכה


​הדלקת הנרות התקיימה בהשתתפות נציגי השבטים השונים בחברה הפועלים לחיבור בין מגזרים במסגרת "תקווה ישראלית".

  ד"ר פישר נבחר בשל פעילותו בתחום החינוך לקידום שותפות בין חלקי החברה בישראל

 

"תקווה ישראלית היא שינוי המציאות באמצעות החינוך. אמר בטקס ד"ר פישר.

יש כיום מציאות של נתק וניכור בין השבטים בחברה הישראלית. כאנשי חינוך באחריותנו לפתח אצל הדור הצעיר, שבעתיד יוביל את המדינה, את 'שריר' ההקשבה ללא שיפוט ולהבעיר בהם את הרצון להכיר את הסיפור של האחר בלי לנסות לשנות אותו ולצפות שהוא יחשוב ויראה כמוני. החינוך לכך מתחיל בדוגמא אישית שלנו כמחנכים"

ד"ר בני פישר, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך ותושב קיבוץ מירב בגלבוע הדליק היום (ד', 28.12.16) יחד עם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין  נר חמישי של חנוכה.

הדלקת הנרות התקיימה בהשתתפות נציגי השבטים בחברה הפועלים במסגרת "תקווה ישראלית", מיזם שמוביל נשיא המדינה לחיבור בין מגזרים בזירות שונות ובראשן אקדמיה, תעסוקה, חינוך וספורט.

בזירת החינוך הדליק נר ד"ר פישר שנבחר בשל פעילותו בתחום החינוך לקידום שותפות בין חלקי החברה בישראל ברוח  "תקווה ישראלית".

במינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער, שבראשו עומד ד"ר בני פישר, לומדים ומלמדים בבתי הספר, בפנימיות ובכפרי הנוער תלמידים, מורים ומדריכים מכל קשת החברה הישראלית: חילונים, חרדים, דתיים-לאומיים, צברים ועולים חדשים, דרוזים, בדואים, ערבים וצ'רקסים.

במסגרת פעילותו, יזם ד"ר פישר מסע חינוכי-חברתי של מאות אנשי חינוך בין קהילות חינוך מכל המגזרים וזרמי החינוך שנמצאים תחת המינהל, במטרה לעודד יצירת שותפויות חינוכיות בהיבט הלימודי, החברתי והתרבותי בין תלמידים ומורים ממגזרים השונים. מטרה זו הינה יעד מרכזי בתכנית החינוכית האסטרטגית של המינהל. המינהל מעניק תמיכה כספית, הכשרה וליווי מקצועי למסגרות חינוך שמקדמים את הנושא.

ד"ר פישר  אמר בטקס:  "תקווה ישראלית היא שינוי המציאות באמצעות החינוך.  יש כיום מציאות של נתק וניכור בין השבטים בחברה הישראלית. עלינו כמחנכים מוטלת המשימה לצמצם את הפערים, להכיר את הסיפור של האחר ולמצוא את המכנה המשותף, גם אם החיפוש הזה מאלץ אותנו לצאת מאזור הנוחות שלנו. כאנשי חינוך, באחריותנו לפתח אצל הדור הצעיר, שבעתיד יוביל את המדינה, את 'שריר' ההקשבה ללא שיפוט, ולהבעיר בהם את הרצון להכיר את הסיפור של האחר בלי לנסות לשנות אותו ולצפות שהוא יחשוב ויראה כמוני. החינוך לכך מתחיל גם בדוגמא אישית שלנו כמחנכים ולכן יזמתי את המסע לאנשי חינוך"

"כבן לניצולי שואה", אומר פישר, "הסיפור הישראלי שלי לא שלם בלי להכיר גם את הסיפור של עדות המזרח, של המגזר הערבי, של העולים מאתיופיה ושל כל מגזר אחר בחברה הישראלי. זה המסר שאנו מעבירים לתלמידים – כדי שהסיפור הישראלי שלכם יהיה שלם עליכם להכיר גם את הסיפור של האחר".

לטקס הדלקת הנרות החגיגי בבית הנשיא, הצטרפו לד"ר פישר מנהלים ותלמידים ממסגרות חינוך במינהל  שמקדמים שותפויות חינוכיות בין מגזרים:

נועה הילזנרט, בוגרת כפר הנוער הדסים באבן יהודה ותושבת קדימה, הקימה את 'קונטקט', מיזם חברתי לחיזוק הקשר בין בני נוער יהודים ודרוזים: "דרוזים זה לא פיתה עם לבנה, אומרת נועה, יש מורשת עשירה שאנחנו חייבים להכיר כמי שגרים באותה מדינה. לא צריך לחכות לצבא בשביל להכיר צריך להתחיל כמה שיותר מוקדם. במסגרת המיזם שהקימה בשיתוף עם סמי ביבר, בן העדה הדרוזית, הם מארגנים הרצאות, סמינרים ופעילות התנדבותית משותפת".

רוואן אבו סלאח, מורה מזה עשור בתיכון האזורי גאון הירדן ותושבת הכפר הערבי סולם (ליד עפולה):

רוואן פתחה בבית הספר גאון הירדן קורס בערבית מדוברת במטרה לקדם את ההיכרות בין יהודים לערבים גם בהיבט של שפה ותרבות, כמו כן רוואן מובילה פעילות חינוכית משותפת ומפגשים קבועים בית תלמידי גאון הירדן לבין תלמידים ערבים מדבוריה. 

​הרב יועד אהרוני, ראש הישיבה התיכונית צביה קטיף ביד בנימין (מ.א. שורק) שיזם יחד עם בית הספר הממלכתי באר טוביה פעילות משותפת לקירוב בין דתיים לחילונים: "החלטנו שהגיע הזמן לעשות מעשה, ולהיפגש ולדבר דווקא במקומות הרגישים והקשים. לכן, ביום הזיכרון לרצח רבין ז"ל תלמידי הישיבה והאולפנה מגיעים לתיכון באר טוביה לטכס וסדנאות משותפות של שיח ולימוד, וביום גוש קטיף, תלמידי באר טוביה מגיעים לישיבה.  

היו הרבה התנגדויות בהתחלה", אומר הרב אהרוני, "אך למדנו ביחד שלא יכול להיות שיהיה אירוע הכואב לחלק בעם, והצד השני מנוכר ואפטי.  "אנשים אחים אנחנו" - והמפגש סביב שני האירועים הכי טראומטיים בעשרים שנה האחרונות, יצר חיבור מיוחד שבו אנו גאים מאד"