טיסה אחת בשבילינו

​תקציר:

ב- 4 בספטמבר 2003, המריא מבנה של שלושה מטוסי קרב מסוג בז (F-15) של חיל האוויר הישראלי, מבסיס חיל האוויר הפולני בראדום וחלף מעל מחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו. טייסי המבנה נשאו עמם דפי-עד של יהודים שנספו 60 שנה קודם לכן, בתאריך  4.9.1943. ערב הטיסה חיפשו אנשי צוות חיל האוויר את שמות הנספים בהיכל השמות "ביד ושם". במערכת הקשר שנשמעה גם על הקרקע, אמר מפקד המשלחת תא"ל אמיר אשל: "אנו טייסי חיל האוויר הישראלי טסים בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי בכלל ולארצו ישראל בפרט".  

ראו סרטון בהמשך
(אורך הסרטון כ-13 דקות)           

נקודה למחשבה:

מתוך כל המשברים שעברנו – "עוד לא אבדה תקוותינו". עלינו להכיר וללמוד לעומק את ההיסטוריה שלנו, עם כל הכאב והסבל והמורכבות, ומתוך כך להוקיר את הזכות הגדולה להיות שותפים בפרק התקומה של עם ישראל, בארצו ובמולדתו. עם ישראל חי.

נקודות לדיון: 

מה הרגשתם במהלך הצפייה? אילו מחשבות עלו בראשכם?
בדיוק 60 שנה מיום שחרור מחנה ההשמדה הנורא מכל - אושוויץ, טסים מטוסי חיל האוויר הישראלי מעל המקום. מה מייצג אירוע זה מבחינתכם? 
היכן פוגש אתכם זיכרון השואה ותודעת השואה בחיים האישיים ובחיי היום יום?
מה ניתן לעשות במסגרת החינוך בפנימייה כדי להעמיק ולהטמיע יותר את התכנים הרלבנטיים לנו בהקשר של תודעת השואה? 

שימו לב! בתחתית הסרטון מצורף קובץ פעילות​